ערב חג שבועות 16/5/2021
מחושך

לַיְלָה | אֵלִי אֵלִיָּהוּ
.
אֲנַחְנוּ כָּעֵת עַל חֶצְיוֹ הָאָפֵל
שֶׁל הַכּוֹכָב, בָּתֵּי. וְאוּלַי בְּכָל זֹאת
אֶפְשָׁר לוֹמַר דָּבָר עַל הָעוֹלָם –
חֶצְיוֹ אָפֵל חֶצְיוֹ מוּאָר.

כָּךְ גַּם הָאָדָם, בִּתִּי,
כָּךְ גַּם הָאָדָם.
לאור

א.ד גורדון
גַּם עַתָּה גַּם בְּכָל הַזְּמַנִּים לֹא יִהְיֶה נִצָּחוֹן לָאוֹר,
כָּל עוֹד לֹא יַעַמְדוּ עַל הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּרוּרָה,
כִּי צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הָאוֹר
תַּחַת לְהִלָּחֵם בַּחֹשֶׁךְ
עלינו המשימה, על כל אחד ואחת מאתנו, להביא אור לעולם


מאי 2021 בבית חינוך אלומות

הורים יקרים,

ימים לא קלים עוברים עלינו, המלווים במתח, חרדה ובחוסר ודאות.
מצבי חירום מופיעים באופן מפתיע ולכן, עלולים לייצר תחושת לחץ ולשבש את שגרת חיינו. אך, בהחלט יש מה לעשות כדי לעבור לתפקוד במצב חירום.
מה לעשות?
להלן מספר עצות ודרכים להתמודדות ( על פי מכון האריס-כהן)
  • אנו נמצאים במצב לא נורמלי. חשוב לתת לגיטימציה גם לתחושה של פחד ודאגה וגם לתגובות שונות שלנו ושת ילדינו למצב. אך, חשוב לא להשאר בלגיטימציה אלא, לעודד את עצמנו ואת ילדינו לעבור למצב של תפקוד. קבלת הקושי ועידוד עצמי המכוון לפעולה יאפשרו מעבר מלחץ לתפקוד.
  • היו סבלניים כלפי תגובות והתנהגויות חריגות של הילד.
    בימים אלה כדאי להתעמת עם הילדים פחות ולהיות יותר סובלניים. עם זאת, חשוב לשמור על גבולות וסדר שיוכלו להשען עליהם ובלעדיהם, יחוו חרדה ובלבול.
    במצב הנוכחי לילדים יש מודעות חלקית בלבד לגבי המצב והאיום בו אנו נמצאים. לרוב, אם ההורים משדרים רוגע ושליטה הילדים יגיבו בתגובות מתונות יותר.
    ילדיכם רגישים מאוד לשפת הגוף שלכם, להבעות הפנים, ולתנועות הגוף שלכם לכן, חשוב מאוד שתשימו לב לתחושות ולתגובות שלכם ותשמרו על מפלס רגשות מאוזן ורגוע יותר. זה יקרין גם על הילדים.
  • מומלץ לפנות תרגולי נשימה מרגיעים עבורכם, להקפיד על אכילה ושינה מסודרת כמה שניתן, לעשות פעילות גופנית ופעילות הפגה נוספת. כדאי לשוחח על דאגותיכם, שלא בנוכחות הילד.
  • קביעת סדר יום כדי לשמור על רצף ועל סדר קבוע ככל האפשר חשוב ליצירת תחושת שליטה.
    ניתן אף להכין פלקט מיוחד לרצף הפעולות שעושים בזמן אזעקה. מה שיכול להקנות היבט משחקי יותר ולא מאיים של פעילות משותפת שהופכת להיות מוכרת.
  • קצת פחות חדשות - דיווחים חדשותיים בתדירות גבוהה עלולים להזיק ולהוסיף לחץ ומתח.
    כדאי לשמור בבית על אוירה שקטה, מה שיקל על הילדים לשמור על ויסות ולמנוע הצפה. ניתן להשתמש במוזיקה, במשחקים ובאמצעים מרגיעים לשינוי מצב הרוח ולהגברת תחושת הנאהניתן גם להפוך את המרחב המוגן למקום נעים לשהות בו עם מספר משחקים ואביזרים שהילדים אוהבים שיעניקו להם תחושה בטוחה יותר.
  • בזמן זה הילדים עשויים להזדקק ליותר מגע, ביטויי קירבה ואהבה. חשוב מאוד לעודד קירבה עם הילד על פי גילו ורצונותיו .
  • לכל אחד יש תפקיד - מומלץ מאוד לתת לכל ילד תפקיד כמו - הכנסת חיית המחמד למרחב המוגן או העברת הפעלה לכל בני הבית בזמן השהייה במרחב המוגן.
    תפקיד מייצר חוויה של שליטה גם מול מציאות שיש בה שליטה מוגבלת.
  • לתת מקום לרגש - מומלץ להציע לילדים לשתף אתכם במחשבות וברגשות שלהם ולאפשר להם לשאול שאלות שמטרידות אותם.
    כאשר אתם או ילדיכם חושבים מחשבות קיצוניות, נסו להתייחס אליהן כאל הרגשות עכשווים ולא כאל עובדות. ובמקום לשקוע בהן, חשבו מה יגרום לכם להרגיש יותר טוב. לדוגמא: כשילדכם יאמר "מצב החירום לא יסתיים לעולם", שקפו לו שזה מה שהוא מרגיש כעת, וזאת אכן הרגשה לא טובה, ואפשרו לו לעבור לפעילות תואמת שתתאים לו עכשיו. אל תבטלו את הרגשתו ואל תנסו לשכנע אותו שהוא טועה.
מאחלת לכולנו ימים של שקט ושלווה.
במקרה של צורך בהתייעצות ניתן לפנות אלי.
חג שמח, רגוע ושקט מלא בשמחה

אתי נחמד יועצת חינוכית 

כיתה א'


כיתה ב'

אטה ווקה טנקה
הלה הא לו היי
אטה ווקה טנקה
הלה הא לו היי

אטה ווקה טנקה
אונשימה לה יה יו
או יא טא
או יא טא
זא נה צ׳פה לו
הא אה או אלה יו היי

פירוש:
ווקה טנקה -בורא עולה
אטה - סבא
אונשימה - אנשים

"סבא אבא שבשמיים,
אנחנו מתפללים תחתיך.
האנשים - רפואה הם מבקשים."

כיתת דרור יצאה אל השיא אליו התכוננה מתחילת השנה - שבוע אינדיאנים. במשך שבוע בו בילינו ביער, חווינו את העצים והצמחים, את הציפורים ואת בעלי החיים. יצרנו, שמענו סיפורים, ניגנו בחלילים ובתופים, שרנו שירים וטיפסנו לגבהים. למדנו דרך סיפור חייהם של אינדיאנים מארצות רחוקות על חיבור לסביבה, על הקשבה, על כבוד ושמירה למה שניתן לנו מהעולם במתנה, ועל ההתמודדות עם המשימה החשובה מכולן - לחיות ביחד.
ב

כיתה ג'


כיתה ד'

כשקיבלו את התורה
המדבר היה שקט
שום ציפור אז לא צייצה
ואף שור אז לא געה
והעם עמד סביב
כך בדיוק קרה כשקיבלו את התורה

כשקיבלו את התורה
רעם וברק היה
מן ההר עשן עלה
קול שופר וחרדה
כך בדיוק קרה כשקיבלו את התורה

כשקיבלו את התורה
הדממה היתה שלמה
ואפילו מלאכים לא אמרו דברי שירה
רק האלוהים דיבר
וכל העם קיבל תורה
כך בדיוק קרה כשקיבלו את התורה

ילדי כיתה ד' נהנו לחזור וללמוד סוף סוף יחד, ככיתה אחת. הספקנו לצבור חוויות רבות, להנות וכמעט לשכוח שהיינו מחולקים לקפסולות זמן כה רב.
הסופרת הילה אלמוג, הגיעה אלינו כדי לספר על עולמם של החירשים וכבדי השמיעה, הילדים התרגשו מאוד והתכוננו מבעוד מועד, כל ילד וילדה למדו לאיית את שמם בשפת הסימנים וריגשו גם את הילה כשביקשו לערוך סבב היכרות שקט.



 
יצאנו לחווה ואדם - החווה האקולוגית. למדנו על צמחי מרפא - כיצד להכין ג'ל אלוורה מרגיע ושקיקי בישום רב פעמיים מצמחי ריח, למדנו על מבני אדמה והכנו לבני בוץ. 

לקראת חג השבועות - חג מתן תורה, כיתה ד' החלה בתקופת תורה, בה שחזרנו את סיפורי יציאת מצריים והנדודים במדבר, לקראת המעמד המיוחד - קבלת התורה.
הילדים שמעו, שחזרו, קראו והמחיזו את הסיפורים, וכמו בני ישראל, גם הם מלאים בציפיה למעמד קבלת התורה - ספרי התנ"ך אותם יקבלו השנה. 
גם הכנו פיצות בכיתה:
ד

ובטיול השבועי הכנו מנדלות אביב.

כיתה ה'

בתקופה האחרונה לשמחתינו היתה לנו למידה רצופה בבית הספר, הכיתה התאחדה וחזרנו ללמוד ככיתה שלמה יחד, זה הביא לשמחה מבורכת ולהקלה גדולה לאחר הפרידה הגדולה לקפסולות.
לפני כשבועיים יצאנו ליום פעילות בחווה האקולוגית והילדים נהנו מאוד, גם גילו ידע וסקרנות לכל נושא המיחזור, השימוש במשאבי הטבע, בגידולים, והיו אף ילדים שטעמו לראשונה שסק שקטפנו ואכלנו ישירות מהעץ.  יחד עם המדריכים המקסימים של החווה נכנסנו ליער הסמוך והילדים פעלו יחד בקבוצות לבנות מחסה מהחומרים הקיימים בשטח, זה מאוד עניין אותם והם חוו הלכה למעשה הישרדות והבניו את המשמעות של בניית מחסה.
עשינו בכיתה תערוכה שכללה את התוצרים שהילדים הכינו בתקופת יוון, כל ילד או קבוצת ילדים הציגו דגם של ספינת מלחמה יוונית, הדגמים היו מרשימים מאוד ומגוונים ביצירתיות שלהם, הוצגו גם הציורים שהם ציירו בכישרון רב, של חייל ספרטני, הצגנו על הלוחות בכיתה את הציורים של המקדש היווני ושל הקרב בטרויה. בתערוכה באו לבקר ילדי כיתות א-ד וכולם זכו לראות את היצירות היפות לשמוע הסבר על לימוד נושא יוון ,תוךשהם שהם מתרשמים מאוד וילדי כיתה ה' חשו גאווה ושמחה.
כתב: דניאל מעווד
בסדנת הבישול האחרונה הילדים הכינו קינוח "מושחת" של וופל בלגי עם קצפת שוקולד וסלט פירות, השמחה היתה גדולה מאוד, כמובן שבתוך העשיה הילדים גם אימנו את שריר הסבלנות שכן לוקח זמן להכין כל וופל במכונה,  הסבלנות השתלמה ללא ספק. 

בתקופת שפה אותה למדנו הילדים כתבו בקבוצות מחזה שנכתב ב"דיבור ישיר" אותו הם היו צריכים להציג ולהקריא לילדי הכיתה, אין ספק שהילדים מאוד יצירתיים ובעלי חוש הומור, הם נהנו להצחיק וכמובן שנהננו לצחוק, כולם זכו גם לפירגון של מחיאות כפיים. 
מטלה נוספת היתה כתיבה של מכתבי תודה, מטלה שהפכה לפרויקט מכתבי תודה שנשלחו לחייל וחיילות צהל - הנה לדוגמה המכתב המרגש של דניאל:

ה
משלוח מתנות
ואחרי משלוח המכתבים לחיילים, התגייסה כתה ה'  להכין משלוח של משחקים וחומרי יצירה למשפחת ג'ינטאזי מיפו, שבנם נפצע קשה מבקבוק תבערה שהושלח לביתם ע"י פורעי חוק.

"כי אהבת לרעך כמוך".

כיתה ו'


כיתה ז: קח/י סירה וחצה/י את ים האש

שני יסודות  /  זלדה                
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹש שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

באופן סמלי, בתקופה שבה האדמה בוערת, לבבות מתנגשים זה בזה, וכוחות של אהבה ושנאה נאבקים, מתגוששים, מתבוססים, סותרים ומנטרלים, מבעירים ומכלים -  כיתה ז' נמצאת בעיצומה של תקופת כימיה - כימיה של הבעירה. לחווית ההתנסויות בניסויים מדעיים בתוך הכיתה ובחצר ביה"ס בשריפת חומרים שונים וזיהוי מידת חומציות/בסיסיות, כמו גם לחוויה האמנותית של הבערה בשפה ובאמנות הציור וההתבוננות, מתלווה כעת גם התנסות של בעירה בעולם - במציאות הסובבת. הכימיה פורצת את גבולות ה"מעבדה" ומוצאת ביטוי בהתרחשויות סביבנו. ומעלה שאלות רלוונטיות ואמיתיות לעולם המתבגרים כמו גם לעולם המבוגרים: מי אני? מה מאפיין אותי? עם מי ומה אני מזוהה? מה מזהה אותי? מה מאפיין אותי? כיצד אני מתנהג ופועל בסביבות שונות? האם אני חזק דיי לשמור על צביוני? האם אני מוכן ל"השתלב" ו"להתרכב" יחד ולאבד את צביוני? או לסיים את המפגש ב"פיצוץ" של אש ותמרות עשן? או שאני מעדיף לשמור על נייטראליות?
הכימיה היא כולה סיפור על מערכות יחסים, יחסי אהבה-שנאה בין יסודות ותרכובות, חלקם "חברותיים", חלקם "א-סוציאליים" וחלקם "נייטראליים" - ממש כמו בחיים האמיתיים - כדבר אחת מבנות הכיתה. 
לצערנו, המפגשים במציאות סביבנו, נכון לרגע זה מסתיימים בפיצוץ של אש ותמרות עשן. לנו (הורים ואנשי חינוך) כמחנכי דור העתיד יש אפשרות לעשות את הדברים אחרת ב-באור של תודעה ומודעות. את שירה של זלדה "שני יסודות" - דקלמנו מדי בוקר בכיתה - כוורס המלווה את התקופה. השיר מתאר תופעה אנושית מוכרת של הקושי האנושי ביצירת תקשורת עם הזולת. היעדר התקשורת יכול לנבוע מהתנשאות, שמקורה בבורות, דיעה קדומה וחוסר רצון להפתח אל האחר, פסילת השונה מאיתנו והתרסה כלפיו. כל כך סמלי, כל כך אמיתי ועכשווי.
עם ה"חזרה" לזום בעקבות אירועי השבוע הכואבים, בחרנו רינת ואנוכי לעצור לרגע, להניח בצד את הכימיה הבוערת ולהביא קטע מתוך הנסיך הקטן: פרק מס' 7 -"אשרי האוהב פרח אחד ויחיד" - על מנת להיפתח אל האחר ממני, אל זולתי, לראות את האחר ולא רק את עצמי; להתבונן רגע בשאלת החשיבות: מי ומה חשוב יותר: תיקון הקלקול הטכני במטוס כדי להציל את חייו של הטייס שנחת נחיתת חירום במדבר הסהרה או להביא נחמה לנסיך הקטן שכה דואג לשושנה - אהובתו, פן תאכל על ידי הכבשים. דברים ברומו של עולם או הדברים הפשוטים? ולהפנות את המבט פנימה אל עצמי: מה אני הייתי עושה במצב שכזה? האם אני מוכן/ה לשים את עצמי על שאיפותיי ומאווי לרגע בצד למען האחר, להביא נחמה, אור ואהבה לעולם ובפשטות לפתוח את הלב?

התחלתי בשיר של זלדה ואסיים בשיר נוסף מפרי עטה:
"כל שושנה" מאת זלדה
כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי
שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,
הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי.
 
בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת
צִפּוֹר סַפִּירִית
שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְּתוּ".
 
וְנִדְמֶה
כֹּה קָרוֹב
אוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,
כֹּה קָרוֹב
נִיחוֹחָהּ,
כֹּה קָרוֹב
שֶׁקֶט הֶעָלִים,
כֹּה קָרוֹב
אוֹתוֹ אִי -
קַח סִירָה
וַחֲצֵה אֶת יָם הָאֵשׁ.

אני מאחלת לכולנו לצלוח ולחצות את ים האש ולהגביר את האור בתוכנו ובעולם, בדרכנו אל השלום המובטח.
אפרת -מחנכת כיתה ז'

תלמידי כיתה ז יוצרים אור:
אור

כיתה ח'


Comments