פברואר 2024 בבית חינוך אלומות

כיתה חדשה נולדה בגיל ואהבה. 29 נסיכות ונסיכים, נקהלים ונאספים מדי יום ב"היכל הכתר" של כיתה א', "כתרי" זהב, פנינים ומרגליות לראשיהם, "גלימות" מלכותיות בצבעי ארגמן, אזמרגד, כסף וזהב משתפלות באציליות מכתפיהם, "גזעם" זקוף ואצילי וה"כתר" אינו נופל מראשם, "שורשיהם" נטועים היטב באדמה וידיהם "קרני אור". כך, מתכנסים המה במעגל "היכל הכתר" לנוע יחד, לדקלם ולשיר, לשחק, לצייר, ללמוד, לחוות ולהתנסות. כבמעשה קסמים נוצר מעגל עגול ויפהייפה, הנושם יחד פנימה והחוצה ולצדדים, נפתח ומתרחב, מרחיב לבבות, מתכנס פנימה, מתמלא ומתחדש מדי יום ביומו בכוחות עשייה וחום הלב. 

כיתה א' היא כיתה חבקנית מאין כמוה, כיתה קורנת אור ומלאת אהבה. כיתה סקרנית ושמחה הניגשת לכל מלאכה בחדוות עשייה. יד ביד אנו יוצאים מדי יום ביומו למסע של למידה, ללמוד עולמות חדשים: את עולם התנועות והצורות, עולם המספרים, עולם הצבעים, עולם השפה, האותיות והצלילים - היכרות מודעת שרק תלך תתרחב ותעמיק עם השנים. פתחנו את השנה בתקופת רישום תנועה, בה הכרנו את הישר והעגול וגילינו יחד סוד עתיק יומין - כי הישר והעגול הם "אבות הטיפוס" המרכיבים את כל הצורות הקיימות בטבע ובעולם הסובב. נענו במרחבי הכיתה תנועות ישרות ועגולות בדרכים שונות: בקפיצה, בהליכה, בדילוג, בזחילה ובדרכים יצירתיות שונות והזמנו אותן בחגיגיות לתוך "מחברות החכמה" שלנו. 

והנה, התפרצה לתוך עולם הקסם והאגדה מציאות החיים הכואבת והקשה. יחד עם גיבורת הסיפור שלנו אוריה, גילינו אומץ לב, סבלנות, תושיה ויצירתיות. נענו בשבילי "יער השבילים הפתלתלים" ובדרך פתחנו את לבנו ועינינו והטנו אזננו לסודות וקסמי היער. הקסם נמצא בכל מקום, צריך רק להקשיב לו. את הקסם הזה יצרנו גם בזמן שהותנו בביה"ס "קשת". כך, המשכנו לתקופת כתיבה, בה גילינו בתוך מגילת סתרים עתיקה אותיות מופלאות. את הלמידה שלנו מלווה סיפור מסע בהמשכים, שהילדים מאזינים לו בעיניים שוקקות ומחכים בכליון עיניים לפרק הבא. מתוך כל פרק עולה תמונה ממנה נולדת אות חדשה. בתום כמעט 3 חודשים ב"גלות" שמחנו לשוב הבייתה אל חיק כיתתנו היפה ולמלא אותה בעשייה ברוכה וחום הלב. גילינו עד עתה כמעט את כל אותיות הא"ב (נותרו לנו 2 אותיות לגלות 😄) ואנחנו נהנים לכתוב ולהרכיב מילים ומשפטים קצרים. ואפילו מנסים כוחנו בקריאת מילים. 

בתקופת חשבון הראשונה, הכרנו את הספרות ואת דרך כתיבתן ובד בבד גילינו את החוקיות המתתמטית בעולם, בחפשנו אחר מהויות המספרים: מה יש 1 בגופי ובעולם, מה יש 2 בגופי ובעולם. גם המספרים, הספירה, המנייה, תרגילי החשבון, משפחות הכפל מובאים לכיתה עטופים בדימוי, בתמונה ובסיפור, באלמנט מוסיקלי ותנועתי - על מנת לקרב את החשבון אל לב הילדים ולחמם את הלמידה. בשבוע הבא תחל תקופת חשבון 2 - בה נכיר את 4 פעולות החשבון באופן תמונתי ועם זאת סדור ומודע ויחד עם 4 גמדי החשבון נחסר, נחבר, נכפיל ונחלק ונמשיך לשחק משחקי חשבון חוויתיים.

קהילת ילדי הכיתה הולכת ומתקרבת. קשרים חדשים נרקמים וחברויות חדשות נולדות. במפגש "הבתים החמים" נפגשים הילדות והילדים לעשייה מקרבת ומחממת לבבות ואת "תוצרי" המפגש אנו מהדהדים בקבלות השבת השבועיות. בקבלות השבת נסיך ונסיכת השבת שמחים לשתף ב"אוצר השבת" ודרכו אנו מקבלים הצצה קטנה אל תחביביהם של הילדים ונבנה נדבך נוסף של היכרות בין הילדים. בחצר, בהפסקות, בטיול השבועי חברויות חדשות רקמות ויחד הילדים משחקים, מדלגים, הולכים על הקורה, מקפצים ומדלגים בדלגיות - פרי ידיהם הטובות בשיעור מלאכה. כמו גם, נהנים לבנות בחול ולשחק אינספור משחקי דמיון. בשעת החונכות באהבה גדולה נהנים לשחק וליצור עם החונכים המקסימים - בני ובנות כיתה ה'. 

לפני כשבועיים בטקס חגיגי, זכינו בשיעור מוסיקה לקבל את מתנות עץ האגס - חליליות קסומות שאת צליליהן היפים נגלה במהלך השנה. בטקס החגיגי הילדים קיבלו לידיהם את החליליות ביראת כבוד, מיששו אותן, קרבו אותן לאפם כדי להריח מקרוב את ריחו של העץ, שימנו אותן בשמן ובשיעורי המוסיקה האחרונים כבר הצליחו לנגן יחד את "צליל הרוח". באנגלית ובערבית מדקלמים ושרים בשמחה גדולה ופלאי השפה נרקמים באופן מופלא ומלא חדווה.

בשבוע שעבר התכנסנו יחד ילדים והורים לחגיגת ט"ו בשבט חורפית וחגיגית בחצר ביה"ס, שהתמלאה בצלילי השירה והדקלום של הילדים. הילדים המתוקים נעו בחדווה, שרו, דיקלמו ורקדו וחצר ביה"ס התמלאה באור גדול.

שלכם,

אפרת

"הו הרוח, המפעמת בכל חי, 

באדמה ים ושמים, בידי וברגלי,

הו הרוח הסובבת את העולם

מחברת ומשכינה שלום בין בני אדם."

כיתה ב' נמצאת בין מצב של תודעה חלומית ואחדות עם העולם המאפיינת את כיתה א', לבין ההתעוררות והפרידה מן הילדות המוקדמת הצפויה בכיתה ג'.

כיתה ב' מביאה אתה בלבול אך מצד שני גם יכולת לראות את הדואליות בנפשו של האדם. החלק ה"נמוך" והחד צדדי באדם, אל מול החלק הנעלה והנשגב, החייתי מול הרוחי. 

תקופות הלימוד המלוות את הילדים הן רישום צורה, כתיבה וחשבון והן תומכות בהתפתחות הילדים בשלב הזה.

למשל, בתקופת הכתיבה הראשונה פגשנו דרך משלי החיות בחד צדדיות: הנמלה החרוצה, השועל הערמומי, העכבר הפחדן ועוד. ראינו שאנו כבני אדם יכולים להתעלות מעל החד צדדיות הזו. מה שהשלים את התמונה בתקופת הכתיבה השנייה היה מפגש עם סיפורי צדיקים. פגשנו בהלל הזקן, ברבי עקיבא, בחוני המעגל, שמענו על מעשים יוצאי דופן של חסד, התגברות וראיית הזולת. ראינו כיצד למעשים שלנו יש יכולת להשפיע על הסביבה. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", "ואהבת לרעך כמוך", הבנו שזה לא תמיד קל ופשוט בחיים כמו שזה נשמע בסיפורים.

תקופת רישום צורה תומכת ועוזרת לילדים להבין את מקומם, ימין ושמאל, למטה למעלה, אחורה קדימה, אני מול האחר - איפה אני נמצא? התחלנו בסימטריית מראה - אני הולך ומולי האחר. כל תנועה שאני עושה גם חברי עושה. בתקופה השנייה של רישום הצורה, עסקנו בסימטריה אופקית ובהשתקפות- הילדים יצאו למסע בעקבות ילדי השבט האפריקאי ועקבו אחר החיות ותנועתן בניסיון למצוא את דרכם. ובהמשך, דרך התנועתיות של הצורות, ירדו אלינו אותיות הכתב בעזרת משלי הפרחים - הנרקיס, האדמונית, החוטמית הזיפנית ועוד...

בתקופות החשבון אנו ממשיכים לבסס את משפחות המספרים וממשיכים לעבוד עם גמדי המספרים, שמסייעים בעדנו לייעל ולהקל את מלאכת החשבון. הילדים ספרו ערימות גדולות של אוצרות וגילו שיותר קל לסדר אותם בקבוצות של אחדות, עשרות, מאות ואלפים.

ילדי כיתת שחר נפגשים בשמחה בכל בוקר ועובדים יחדיו. צלילי החליל, השירה והמשחק. ממלאים את הכיתה בחדוות הלמידה.

:) יעל

על שלושה דברים - לאה גולדברג

אמר הדייג היורד לים 

על שלושה דברים העולם קיים- 

על מי הימים, 

על חופי היבשת 

ועל דגי המצולה העולים ברשת. 

אמר האיכר המוביל מחרשה : 

עומד העולם על דברים שלושה- 

על אדמת השדות, 

על גשמי שמים 

ועל לחם מוצא בזיעת אפיים 

אמר האמן בביתו הבודד 

על שלושה דברים העולם עומד: 

על ליבו של אדם, 

על יפי הטבע, 

על ביטוי הדברים בצליל וצבע . 

אמר האדם הפוקח עיניו : 

עושרו של עולם מה נפלא ומה רב- 

בוקר בוקר נלכד בלבי כברשת 

העולם ומלואו, 

המצולה היבשת, ואורות וצללים 

וחגים וחולין, 

ומילים וצלילים ושדות שיבולים 

וכל צבעי הקשת

כיתת נחל לומדת בימים אלו על בעלי מלאכה שונים.

לאחר שלמדנו על האיכר והאופה, ביקרנו אותם, וביקרה אצלינו הבובנאית.

בקרוב נלמד ונבקר אצל בעלי מלאכה מרתקים נוספים.

תקופה מלאה בסקרנות ושמחה, שבה אנו למדים שהאדם שולט בחומר, וכיצד הוא מתמיר אותו לטובתו. אנו מבינים את העשיה, וכמה היא חשובה בעולם.

ערוגות הירק שלנו גדלות לתפארת, והמעקב אחר הצמיחה בחלקה החקלאית הקטנה שלנו גורם להתרגשות רבה מידי יום.

כיתת נחל עמלה, חרוצה ומלאת סקרנות!

זוהי שנתי הראשונה, שנת ניסיון, במערכת החינוך. אני לומד את סביבתי ואת מנגנוני הפעולה שלה. במובן זה, אני מוצא הקבלה מלאה בין החוויה האישית שלי לבין החוויה של תלמידי ותלמידותיי: גילוי העולם והגדרת מקומו של העצמי בו.

מתחילת השנה, לצד היכרות ביני לבין התלמידים/ות, אנו עוסקים בחקר יחסי הגומלין שבין פרט לסביבה ומוצאים קשרים והדהודים שונים בינינו לבין הדברים וההתרחשויות שסביבנו.

אחד המושגים החשובים שהיכרנו הוא 'תווך', על משמעויותיו הלימינאליות. מצאנו אותו בסיפור "חיי יוסף", שדרך חזרה עליו והמעקב אחר התנודות הקיצוניות שאירעו ליוסף ("מאיגרא רמה לבירא עמיתקא" ושוב) ערכנו היכרות ראשונית וחיפשנו את האיזון שבין הניגודים.

מצאנו את ה'תווך' גם בתקופת "חיי משה"; שהרי משה נמצא בסבך שבין מים ליבשה, נולד לעברייה אך חי כנסיך מצרי ושימש כמתווך בין אלוהים לעמו. גילינו שמתוך התווך הזה צומחת לא אחת גאולה שביטוייה "יציאה מעבדות לחירות", גם אם הדרך "קשה כקריעת ים סוף".

שלא במפתיע גילינו שוב את ה'תווך' בסיפורי הצפון; בתהום שבין עולם האש לעולם הקרח – אותה נקודת השקה קמאית בין ניגודים שדווקא בה החלו החיים, מצאנו אותו במקומו של מידגרד - עולם בני האדם - התלוי בין עולמות עליונים ותחתונים, בדמות הענק אימיר שהוא גם גבר וגם אישה (או לא גבר ולא אישה), בדמותה של הל, בתו של לוקי, שחציה מוות וחציה חיים ובדמותו של הסנאי רסטוטק, המתרוצץ במורד ובמעלה גזעו של איגדרסיל, עץ החיים, וקושר בין יצורי המעמקים לבין דרי הצמרת.

בתקופת "קסם השפה ואוצר המילים" למדנו מהי 'שפה' ואת חלקיו התחביריים של המשפט. היכרנו את הריקוד המילולי העשיר שמורכב מיחסי גומלין בין מילים שונות ואת האופן שבו שפה עשירה ומדויקת מפתחת אותנו ומסייעת לנו בקשר שלנו עם הסביבה.

בתקופת "סיפורי הצפון" למדנו כי הארכיטיפים ה"מוחלטים" תמיד סדוקים. גילינו את משמעותו של הדיבור הישיר והכן, נטול המניפולציות. למדנו את כוחו של "שיח הלב" – את ההכרה בחשיבות השיתוף ואת היכולת לתת אמון. עמדנו על משמעות המשלתה של חוכמה לבאר עמוקה וצלולה והיכרנו את היכולת להביט אל "באר הנפש והתבונה" של הזולת.

למדנו שהעיניים הן חלון לנפש ותרגלנו מבט קרוב, מעמיק ומשתהה בעיני הזולת. למרבה ההפתעה, ילדים/ות רבים גילו לראשונה כי בהביטם בעיני אדם אחר - הם/ן משתקפים/ות בעיני הזולת. דרך גילוי זה למדנו מהו "אישון" ודיברנו על המשמעויות המטאפוריות שבהשתקפות זו, תוך שדיברנו על ההבדל בין 'חמלה' ל'רחמים'.

שיכללנו יכולת של שיתוף, קשב והיכרות דרך שיח חשוף, גלוי ומכיל על סיוטים, דומים ושונים מאלו שטרדו את מנוחתו של באלדר, בנו ה(כמעט)מושלם של האל אודין. למדנו שלא אחת עצם הדיבור על פחדים וסיוטים משחרר מהם.

למדנו על ההכרח להקפיד על צו המוסר הפנימי ועל הביטוי העצמי והמדויק של האדם גם במאמץ גדול ותוך תשלום מחיר. עשינו זאת דרך התוודעות למסע החיים המרתק של הסלמון והמושגים "לשחות נגד הזרם" ו"ללכת נגד הרוח".

את יחסי הגומלין והקשרים בין דברים היכרנו הלאה בתקופת "רישום צורה", באמצעות התחקות אחר שלל צורות מורכבות. למדנו כיצד "לפרק" את המורכבות לאלמנטים פשוטים יותר ואת האופן שבו רצועות וחבלים משתלבים זה בזה, נכרכים זה בזה ומטילים צל זה על זה.

תרגלנו חמלה, דאגה, אחריות והתנערות מסטריאוטיפים דרך התוודעות למשפחת חולדות שהצלנו מקיבוץ בארי והפכו להיות דרות קבע בכיתתנו.

נמשיך לעסוק ולהעמיק באשר למקומנו הפיזי והרגשי במרחב דרך "תקופת גאוגרפיה". נלמד את מקומנו כשלמים שהם גם חלקים של שלמים גדולים יותר דרך "תקופות שברים". נעסוק בצורך להכיר את האחר דרך למידת צרכיו והתנהגותו ואת החשיבות שבאיפשור ההוויה של הפרט דרך "תקופת חוכמת החולדות". נפתח עוד את מיומנויות העמידה שלנו מול העולם דרך הצגה שתתקיים במהלך האביב. לאורך כל הדרך נמשיך ונשכלל את עולם הרגש שלנו ואת "שיח הלב" כי אין דבר חשוב מזה. 

"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהילים, פרק ל"ד, 16)

קצת על שיעורי אומנות בכיתה ז':

בשבועות האחרונים אנו עובדים עם יצירותיו של האומן ארנסט בארלך. פסל גרמני שחי בין שתי מלחמות העולם. בארלך פיסל את האנשים שראה סביבו אחרי מלחמת העולם הראשונה ורצה להביע את הסבל שלהם בפסליו. תלמידי כיתה ז' עברו תהליך עם האומן בו הם בחרו באחד מפסליו שנגע בהם, כתבו עליו סיפור, ציירו את הפסל בשיטת ציור הנקראת Grid, ולאחרונה לאחר מספר מפגשים, סיימו לפסל את אותו הפסל שהם בחרו.