מאי 2023 בבית חינוך אלומות

הורים יקרים שלום רב,

שבועות הוא אחד החגים האהובים עלי. יש בו אווירה של שמחה, רומנטיקה, לובן וחגיגיות. סיפור האהבה של רות ובועז מכניס אופטימיות וחגיגיות ללב, כאשר ברקע שדות השיבולים המזהיבות בשלות ומוכנות לקצירה, עומדות זקופות וגאות כאילו כל אחת ואחת מהן היא היא השיבולת מחלומו של יוסף. 

בית הספר לבש חגיגיות השבוע, כשהתלמידים הגיעו לחגיגות שבועות בלבן, חלקם עם טנא ביד, וחלקם עם עוגות. גם יום קודם לבשנו חגיגיות, יום בו נתברכנו בביקור ראש המועצה. ראש המועצה מר שמעון סוסן בא לביקור בבית הספר, ביחד עם מנכ"ל המועצה החדש, מנהלת אגף חינוך ומנהלת בתי הספר במועצה. ראינו את תלמידי כיתה ה' נמרצים במסלול הבוקר שלהם, נכנסנו לכיתה ו' לְשיר ונגינה בחליל שהכיתה ניגנה בניצוחו של שי וריגשו אותנו המבוגרים. עברנו לצפייה בכיתה ז', כשירון והתלמידים ביצעו ניסוי באופטיקה ולמדו על השתקפות. המשכנו לראות את כיתה ב' בשיעור חשבון עם רחלי, המבוגרים הסתובבו בכיתה והתנסו בסדרות של 2,4,7 וכו' כפי שהקטנים לומדים. ולצערי פיספסנו את כיתה א רוקדת בחמידות רבה את "שיבולת בשדה"  עם יעל בחצר. משם עברנו לתערוכה של מחברות תלמידים ודברי מלאכה ואומנות, שאירית עזרה לארגן. המחברות מהוות מקור גאווה, והן יפיפיות בכל כיתה, הרקמות, הסריגה והבובות מעשי ידי התלמידים מעוררים בי תמיד השתאות. ולסיום היה שיח של ראש המועצה וחברי המועצה עם התלמידים. ראש המועצה התעניין ושאל את התלמידים על בית הספר, והייחודיות של הלימודים. התלמידים ענו באותנטיות כהרגלם, הסבירו, ושיתפו באריכות עם סקרנות היפה שלהם. לבסוף, שמעון סיכם את הביקור במילים חמות, הודה לתלמידים ושמח על הביקור וגם אנחנו. 

בשמחה רבה, התחדשנו השבוע באב-בית לבית הספר, שרון עמל איתנו על ההכנה של בית הספר לביקור וסידור המרחב, והביא הרבה נחת לכולם כשעבד במרץ ושדרג את הנראות של החצר והכיתות.  

סוף השנה ושלל האירועים המסכמים את השנה כבר בפתח, נאחל לכולם המשך למידה, ועשיה פוריים ומשמעותיים, ומאחלת לכולנו, שנדע לעצור ולהתבונן על עצמי ועל האחר בחודש סיום זה.

רינת

כיתה א' (יעל)

"שיבולת בשדה 

כורעה ברוח

מעומס גרעינים כי רב,

ובמרחב הרים

יום כבר יפוח

השמש כתם וזהב


עורו הוי עורו

שורו בני כפרים

קמה הן בשלה כבר

על פני הכרים

קיצרו שילחו מגל

עת ראשית הקציר"


בשבועות האחרונים כיתה א' נמצאת בתקופת כתיבה שלישית. את התקופה מלווה סיפור על זמנים קדומים בארץ ישראל ועל הבאת ביכורים לבית במקדש. הסיפור משלב בתוכו את כל תהליך הזריעה, הקציר והדיש ולכל דמות בסיפור תנועה שונה וניקוד שונה, כך אנו לומדים את התנועות.

האיכר- בר-פז, הילד- בן פלא, השכנה- גילי גיל, דור אור- מוביל השיירה, וצוף- השכנה, אשר עזרה במלאכת הדיש.

הילדים נהנו מאוד לכתוב במחברותיהם דיקלומים בצלילים שונים, לרקוד את הריקוד "שיבולת בשדה", וליצור משיבולים.


גם במקצועות השונים, אני חשה כי הילדים נהנים וחווים חוויות נעימות. הילדים סורגים ינשופים וזחל, רוב הילדים סיימו את סריגת הכדור שלהם והשימחה רבה.

בשעורי אנגלית הילדים עובדים על דיקלומי חיות ונהנים לשחק ולשיר יחד, וכן גם בשעורי הערבית.

בשעורי המשחקים, שמחים תמיד לשחק עם ילדי כיתה ד' ולהיות בחצר של הגדולים.


ברביעי חגגנו את חג שבועות עם החונכים שלנו מכיתה ה',  הילדים חתכו מגשי פירות והכינו בלינצ'סים יחד ומאוד נהנו לשמוע את כיתה ה' מנגנת ושרה בפניהם. היתה לנו חוויה נעימה.

נשוב וניפגש בשבוע הבא

כיתה ב' (רחלי)

מליבי בוקע, זמר רך כמים,

מסתחרר ועף לו, קל כנפיים.

נשר בשמים.

שר ליבי בשחוק,

שר ליבי בדמע,

מטהר נפשי בצליל וצבע,

שירתה של אמא טבע.

שירו נא אחיי, שירו נא ביחד,

עת אביב הגיעה, חלף הפחד,

שירו נא ביחד.


כיתת ״נחל״ המתוקה ממשיכה במסע השנתי שלה.

לא יאמן שמסתיימת לה שנה.

הייתה שנה נפלאה, מלאה בעשייה מבורכת, עמוסה בשמחה, למידה, חברויות. סיימנו שלוש תקופות של רישום צורה, מלאות בצבע, קווים, עיגולים וסימטריה.

שלוש תקופות חשבון - מכירים היטב את כל משפחות המספרים ויודעים לספור אפילו עד אלף, קדימה ואחורה. חיבור, חיסור וכפל, מה גדול ומה קטן, כל אלה ממש קטנים עלינו!

משלים על חיות, סיפורי צדיקים מרגשים.

שבוע יער נפלא עבר עלינו, עמדנו כשבט מול איתני הטבע ולא עזבנו את המחנה. טיילנו, למדנו להבעיר אש ולהקים מחסות, הסתווינו בשטח, וממש היה קשה למצוא אותנו. רעינו את הכבשים של מוסטפא, בישלנו ויצרנו. קיבלנו שמות אינדיאנים ובעיקר נהנינו מהשהיה היומיומית ביער.

טיילנו לאורך נחל אלכסנדר, פגשנו ציפורי מים, צבי מים, פרחים יפהפיים, טיפסנו לחירבה על התל וצפינו על העמק. ולבסוף הגענו עם שפך הנחל לים, אספנו צדפים ושיכשכנו בבריכות. היה טיול נפלא במיוחד.

ויש עוד המון להספיק השנה.

כיתה ג' (יערה)

"בואו אחים ויד פה נושיט, 

בואו אחים עם תבן וטיט.

בואו אחים עם חול וחרסית,

מים נשפוך וקש גם נוסיף.

בית בונים פה בית לבנים,

דלת, חלון לו, גג רעפים"


את תקופת בנייה שלנו כבר סיימנו, אבל את שיר הבנאים שלנו אנחנו עדיין שרים ומנגנים בחלילית ואת הספסל שלנו אנחנו בונים במרץ בשיעורי חקלאות.

כיתה ג' התחילה אחרי פסח לבנות בבוץ: מידי בוקר נפגשנו בליווי שני הורים מהכיתה לעבודה בקבוצות - סינון חול, כתישה של רגבי אדמה, לישת התערובת וליבון הלבנים. קבוצה אחת של טבחים הכינה בשמחה רבה, ארוחת פועלים נהדרת עבור כולנו. מידי יום ספרנו כמה לבנים נוספו לנו ובימים אלה ממש הספסל שלנו עולה מדרגה ומקבל צורה של ממש. כולנו מתרגשים מאוד מכך שהידיים העמלות שלנו יוצרות יצירה שימושית אמיתית נפלאה!

המשכנו לסיפורי יוסף אותם הילדים שומעים ברוב קשב, שותים אותם בצימאון, מציירים אותם ומפסלים יחד בכיתה.

יצאנו לנחל אלכסנדר ואיתו עד לים, היה כיף אמיתי להשתכשך ולבנות בחול, מתנה של ממש בתום המסלול.

את חג השבועות חגגנו עם כיתה ב'. כל כיתה חלקה מפירותיה, כיתה ב' בשירים ואנחנו בחלילית עם קטע מהסימפוניה ה-9 של בטהובן. היה מפגש נעים של הכיתות, שרנו, רקדנו ואכלנו מטעמי חג.


"רועה אני, רועה צעיר

את צאני ארעה בנועם שיר, 

עם רינת זמיר אפרוץ בגיל

ועונה לי החליל"

כיתה ה' (לינה)

התחלנו את האביב בהשלמות מתקופת הקורונה. הצטרפנו לכיתה ב' ליומיים אינדיאנים ביער כדי להנות מהחוויה שפספסו הילדים כשהיו בכיתה ב'. היה כיף! אין כמו ימים בטבע.

בסוף מרץ נסענו לסחנה והשתתפנו באולימפיאדה.
היו אלה שלושה ימים מהנים וגדושים בחוויות חברתיות מדהימות.
מזג האוויר היה נעים, הנוף היה מרהיב ביופיו והפריחה הוסיפה גוון וחן לחוויה.
הילדים התמסרו לכל סוגי הפעילויות ונהנו מהעשייה- הטילו כידונים ודיסקוסים, רצו וקפצו ושחו במעיינות, דקלמו ביוונית והשתתפו בטקסים.
חזרנו מרוצים ומלאי אנרגיות.

מהאולימפיאדה חזרנו הישר אל תקופת אדם חיות. העמקנו במערכות הגוף השונות ולמדנו כיצד מערכות אלה באות לידי ביטוי בעולם החי.
מערכת העצבים- העיט 🪶
מערכת הנשימה והדם- האריה 🦁
מערכת העיכול- הפרה 🐮 

ועכשיו אנחנו בעיצומה של תקופת גאוגרפיה של ארץ ישראל.
למדנו על התפתחות המפה ועל סוגי המפות.
התחלנו במפה הגאוגרפית של המדינה למדנו את שמות האיזורים הגאוגרפים, למדנו את חלוקת המדינה לרצועות אורך,  למדנו את צורתה, עמדנו על קצות האצבעות כמו בלרינה ויצרנו את המפה. התבוננו באטלס ולמדנו לקרוא בו את המפה וכך דרכנו רק החלה ונמשיך בלמידה.

כיתה ז' (ירון)

פַּעַם אַחַת פָּגַשְׁתִּי בָּרְאִי חָבֵר חָדָשׁ
וּמָה שֶׁאֲנִי לָבַשְׁתִּי, בְּדִיּוּק גַּם הוּא לָבַשׁ.

אָמַרְתִּי לוֹ: נִדְמֶה לִי שֶׁאַתָּה מְאוֹד דּוֹמֶה לִי.

וְהוּא אָמַר בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר.
(דתיה בן-דור)


שתי תקופות מדעים מלוות אותנו בחודשיים האחרונים של שנת הלימודים: 

תקופת כימיה, בה התמקדנו באחד ממחוללי השינוי העיקריים בחומר - הבערה. ניסינו להבין מהי האש, כיצד היא נוצרת, למה היא זקוקה, איך והיכן היא מתרחשת בעולם ובאדם?
 ותקופת פיזיקה בה המשכנו לחקור את האור, והעמקנו בחקר ההשתקפויות והעין האנושית.

את התפר בין שתי התקופות ניצלנו לטיול שנתי בחברת תלמידי כיתה ו'. ביום הראשון למסע בן 40 הק"מ צעדנו לאורך נחל כזיב. הגענו למעין שנקרא עין חותם, המשכנו במעלה נחל נריה אל חרבת חממה. ביום השני למסע חברנו לשביל ישראל לכיון צפון (צבעון). ירדנו בנחל יפיפה והמשכנו ללכת עד עין חלב. וביום האחרון למסע חלפנו על פני עין ערבות וטיפסנו את נחל אביב.


בימים אלו אנו נערכים לשני פרויקטים משמעותיים: הגשת עבודת השורשים עליה עמלנו לאורך כל השנה, וערב סיכום שנה (12.6), בו נציג את תוצרי השנה בתערוכה ובמופע. 

כיתה ח' (מיכאל)

כתה ח' מתכוננת בימים אלו להצגה ולערב הצגת עבודות הביוגרפיה. אירועים אלו מהווים סיכום קבוצתי ואישי של הלימודים בבית-הספר והם יתקיימו לקראת סיום השנה. 


בתחילת החודש, יצאה הכתה למסע מים לים. בטיול מאתגר זה, המהווה סיכום של טיולים רבים אותם חוותה הכתה בביה"ס,  את המסע פתחנו בעצירה בחוף אכזיב, שם מילאנו מים מהים התיכון בבקבוק. ביום הראשון צעדנו ברכס שמעל לנחל כזיב וסיימנו בישוב אבירים. למחרת ציפה לנו יום הליכה ארוך בחלק המזרחי של נחל כזיב, אותו סיימנו למרגלות הר מירון. ביום השלישי עלינו את העלייה המשמעותית האחרונה בטיול לפסגת ההר, על מנת לצפות גם בים התיכון וגם בכנרת. היום הרביעי היה המאתגר ביותר בה, צעדנו לאורכו של נחל עמוד במזג אויר חם, אבל ידענו שלמחרת מצפה לנו הליכה קצרה לחוף הכנרת, שם ערבבנו את מי הכנרת המתוקים בבקבוק עם מי הים התיכון המלוחים. למרות המסלול הארוך, הלינה בתנאי שטח, הריחוק מהבית (5 ימים…) והקשיים הפיזיים הנערים והנערות התמודדו באומץ ובהצלחה עם אתגרים פיזיים ונפשיים כאינדיבידואלים וכקבוצה. מי יתן ומסע זה, ההולך ונעשה נדיר בבתי ספר, יהיה אירוע מכונן בחיי ילדי הכתה הבוגרת של בית-הספר.

לקראת סוף השנה (מי-בר)

נפש משייטת / טלי ורסנו-אייסמן

לכל אחד יש משהו המייצב את סירתו,

שומר עליו מלהתהפך אל תוך המים.

יש מי שיבחרו מראש לשוט באגם שקט,

יש שיחפשו את הסירה הכי חזקה וישברו משוטים מול ים גועש

ויש מי שמבינים שהם המים

והם הסירה,

הם ישוטו בלי פחד בידיעה

שכשמתהפכים,

אפשר להתהפך גם חזרה.



הורים ותלמידים יקרים,

כולנו מרגישים את התקופה שמבשרת על סופה של עוד שנה, שנה מלאה בחוויות, התרגשות, מכאובים, מכשולים ושאיפה גדולה ורצון טוב להתגבר; צמיחה והתפתחות.

אנו מקדישים את הימים החשובים האלה לרפלקציה עצמית. כל אחד על הכוחות שלו, על היכולת שלו לצמוח, וגם על היכולת החשובה לא פחות - להושיט יד ולבקש עזרה להתרומם.

יחד עם המחנכים אני זוכה להיכנס לכיתות ולשמוע את הילדים משוחחים על האתגרים שלהם ועל המטרות שהם בוחרים עבור עצמם - ועבור הכיתה כמקום של שייכות ומוגנות. אנו מדברים על חוסן, על ניהול זמן, על המקום החברתי ועל מרחב אישי ומוגן.

חלק מהכיתות נמצאות בנקודה של פרידה ושל שינויים גדולים, וכל הכיתות יחדיו מתבגרות ומתחזקות.

כולנו ממשיכים להיות פה עבור הילדים, וכמו תמיד - גם עבורכם כקהילה חשובה שתומכת בהם.


מאחלת לנו ימים נעימים ומרתקים, 

מי-בר רוזנבלט, יועצת ביה"ס

פעילויות קרובות