השבוע התקיים טקס מרגש במיוחד לתלמידי כיתה ד' – טקס קבלת תורה. הטקס נערך בגימזו, בנוף פתוח בין עצים ורוח נעימה. הטקס העניק לילדים חוויה עמוקה ומשמעותית של מעבר והתבגרות. לפני תחילת הטקס צעדו תלמידי הכיתה במסלול חשוך ושקט, מסלול סמלי המייצג שלב חשוב במסע ההתבגרות שלהם – תנועה מן הלא נודע אל עבר האור, הביטחון והחיבוק המשפחתי הממתין בקצה הדרך. כשהילדים יצאו מן המסלול ונפגשו עם הוריהם, נוצר רגע מלא התרגשות ומשמעות פנימית.

במרכז הטקס התקיים מפגש מלא משמעות: ההורים ניגשו לילדים, הקריאו להם פסוק אישי שנבחר עבורם ולחשו מילים טובות לדרך החדשה. לאחר מכן קיבלו הילדים ספר תורה, עטוף בכריכה שתפרו ההורים בעמל רב ובאהבה. על כל כריכה נרקם שם התלמיד ברקמה ייחודית, שהפכה את הספר למזכרת אישית ומרגשת, ספר שישמש אותם עד כיתה ח' בשיעורי התנ"ך.

מיומנו של המורה מיכאל

חינוך ימי, כיתה ז

"הוֹ, הַפֶּלֶג בַּיָּם בַּסְּפִינָה!

עֲזֹב יַבָּשָׁה זוֹ קְבוּעָה וְעוֹמֶדֶת וְלֹא נִסְבֶּלֶת,

עֲזֹב חַדְגּוֹנִיּוּת מוֹגִיעָה זוֹ שֶׁל רְחוֹבוֹת, מִדְרָכוֹת וּבָתִּים,

עֲזֹב אוֹתְךָ, הוֹ! יַבָּשָׁה מוּצָקָה בַּל-תָּנוּעַ

וְהִכָּנֵס לָאֳנִיָּה, וְהַפֶּלֶג! וְהַפֶּלֶג! וְהַפֶּלֶג!"

(מתוך שירת שמחות/ וולט ויטמן)

עם תחילת שנתם השביעית בבית הספר, ילדי כתה ז' מתחילים את דרכם אל תוך גיל ההתבגרות. דרך זו נראית לעיתים כהפלגה בים לא מוכר וחשוך. זו תחילת הדרך ולכן הנערים והנערות הצעירים מחפשים את דרכם כנווט המחפש את כוכב הצפון, תוך כדי שהוא מעיף מבט לצדדיו ומחפש את חבריו למסע ואת מי שינחה וידריך אותו. שלב זה בחייהם מתכתב עם תקופת ההיסטוריה "מגלי עולם" שפתחה את השנה. תקופה זו עוסקת בעידן התגליות שבה האדם האירופאי גילה תעוזה, חצה את קו המשווה, התגבר על פחדיו והגיע למקומות חדשים. ברוח זאת, החלה הכתה גם בפעילות של ספורט ימי. לצורך כך, פעם בשבוע, אנו נוסעים לנחל הירקון שבתל אביב. חלק מהילדים התרכזו בשייט קיאקים בזוגות וחלק אחר בסירת הסנונית שבה קבוצה לומדת לשתף פעולה על מנת להשיט ולנווט את כלי השייט. מעבר לרוגע שמי הירקון מציעים ליורד אליהם, ילדי הכתה מרגישים בגופם את חוסר היציבות של מי ששט על המים, אבל תוך כדי כך, הם לומדים לשתף פעולה וגם לתפקד בתנאים של מאמץ פיזי ורטיבות. ממש כמו בשלב בו הם נמצאים בחייהם.

לפני שבועיים, הכתה גם השתתפה בתחרות במסגרת בית הספר לספורט וחינוך ימי בתל אביב ואף זכתה ב-3 גביעים כולל מקום ראשון בקטגוריית הקייאקים-בנות, חזרנו הביתה עם חוויות ותחושת סיפוק.

רישום לביה"ס לשנת תשפ"ז

ביום שני התכנסה כיתה ב׳ למסיבת חנוכה והצגת עמלם משיעורי אוריתמיה.בהובלת המורים יערה ושי וליווי מוסיקלי של הפסנתרנית אירית, העלו הילדים הצגת חנוכה על הילל הזקן, אותו הילל שתלמידיו נקראו ״בית הילל״ וקבעו שבהדלקת הנרות בחנוכה נוסיף כל יום נר כדי להגביר את האור. 

בהצגה, הילל רעב וצמא לא לאוכל ומים כי אם לדברי חכמה. אין ברשותו מספיק כסף לשלם ללימודי התורה ולכן עולה הילל על גג בית המדרש בלילה קר ומאזין משם. בבית המדרש נדלקים שמונה נרות המסמלים אור בראשית- בריאה, צמיחה, השתנות, חירות, אהבה, רחמים, סליחה, תקווה.

בסוף ההצגה מתאחדים הנרות לאור גדול, מחממים את הילל שהוזמן לבית המדרש והילדים שרים על  נצחון האור ורוח האדם. 

טיול שנתי לכרמל - כיתות ה'-ו'

אחרי שנדחה פעמיים בגלל מזג אוויר סוער, כיתות ה' ו-ו' יצאו סוף סוף לטיול המיוחל בכרמל. שום דבר לא עוצר את כיתותינו מלצאת לחיק הטבע! במשך שלושה ימים מרגשים (25-27.11) הילדים צעדו במסלולים מדהימים: משביל ישראל דרך נחל מעפילים, נחל נשר, נחל כלח ושווייצריה הקטנה, ועד נחל אורן והמחצבות הקדומות. למרות מזג האוויר הקר, הרטוב והרוחות החזקות, הילדים נהנו מכל רגע וחוו את הטבע במלוא עוצמתו ותפארתו. הילדים זכו להקשיב לסיפורים מרתקים מהמיתולוגיה היוונית ולקבל הסברים מעמיקים על הטבע מאיתי בכר המדריך שבנה את המסלול. תודה ענקית למורים רחלי וירון, לאיתי, לוועד ולכל ההורים שלקחו חלק בארגון וההפקה, בהדרכה, ליווי, הקמה ופירוק המחנה. בזכותכם הילדים זכו לחוויה בלתי נשכחת!

חנוכה בגן שקמה - שילת

חנוכה בחיי הגן נחגג בדגש על האור,כשהמסר העיקרי הוא לא לפחד מהחושך אלא להגדיל את האור. השנה ערכנו את טכס גן האור בערב כשכל הורה ליווה את הילד.ה שלו. הכניסה פנימה לכיוון האור הדולק בתנועת הספירלה מתחקה אחר התנועה בחורף. האדמה מתכרבלת אל תוך החשיכה ובתוכה במעבה האדמה, כוחות החיים רוחשים ומתכוננים לפריצה שתגיע באביב. כך נכנסנו פנימה אל החושך ובשיאו, מאור הנר שדלק במרכז קיבלנו ניצוץ של אור איתו הדלקנו את הנר שלנו. אט אט הוארה הספירלה והגן באור יקרות של הילדים וההורים.שרנו מסביב שירי חנוכה והדלקנו יחדיו את החנוכיה.

המסר שעבר ללא מילים, היה פשוט ומופלא: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן"

והשלם? היה גדול מסך חלקיו